לחיאני ואח' נ' פיינסטון בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה (מיום 29/4/2013) מטעם התובע / הנתבע שכנגד (המבקש) לגילוי ועיון מסמכים ספציפיים.

אלו נימוקי הבקשה - בעיקרם: המבקש פנה עובר לדיון הקד"מ (10/2/2013) ולאחריו בבקשה לגילוי מסמכים [אישורי העסקה של פועלים פלסטינאים שעבדו עם המבקש אצל המשיבה; ראיות לאמור בס' 45-46, 51-43 לתביעה שכנגד בקשר עם נזקים לכאורה שביצע המבקש; הודעה על תנאי העסקה; תלושי שכר; דוחות נוכחות; פנקס חופשה ומחלה; טופס 106]; חרף התחייבותה בקד"מ להעביר חלק מהמסמכים, העבירה המשיבה את חלקם רק לאחר שהוגשה בקשה למחיקת כתבי טענותיה ולא טרחה להשיב לפניות המבקש; אישורי העסקה של הפועלים רלוונטיים מן הטעם שבמידה ולא קיימים אישורים כאלה הרי שיהיה בכך כדי להעיד על סביבת עבודה ועל אופי המעסיק הפועל בניגוד לחוק; המבקש שוקל לזמנם לחקירה במסגרת ההוכחות; בעניין טופסי 106 – מדובר בחובה על המעסיק ולא ברורה ההתנגדות, במידה ולא קיימים טפסים אלה הרי שיש בכך בכדי לחזק את טענות המבקש לאי סדרים אצל המשיבה; המסמכים רלוונטיים לתביעה והמשיבה התעלמה מהפניות; ביה"ד מתבקש לפסוק הוצאות בגין התנהלות המשיבה ולהאריך המועד להגשת תצהירים.

ביום 2/7/2013 הוגשה תגובה מטעם המשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה ואלו עיקר נימוקיה: יש לדחות הבקשה משהוגשה ללא תצהיר; בקד"מ התבקשו המסמכים ולגביהם הודיעה המשיבה כי יגולו ככל שנמצאים בידיה והודיעה כי אין בידיה פנקס נוכחות; מאחר והודעה לעובד אינה בידי המשיבה הרי שלא היתה באפשרותה לגלותה. לפיכך הומצאו כל המסמכים שנתבקשו בדיון ואשר המשיבה התחייבה להמציאם; ביום 28/2/2013 שלח ב"כ המבקש דרישה לגילוי ועיון במסמכים שאין בינם ובין המסמכים שנתבקשו בדיון דבר וחצי דבר; במסגרת בקשתו ביקש המבקש לערוך "מקצה שיפורים" ולבקש מסמכים שלא התבקשו במהלך הדיון ושאין לו זכות לבקשם; אשר לטופס 106 – אין ברורה הרלוונטיות, מה גם שהמבקש לא ביקש בקד"מ אלא שבמקביל לתגובה מועברים הטפסים; אשר לאישורי העסקה של הפועלים הפלסטינאים- המשיבה מתנגדת להמצאתם [במסגרת הבקשה מועלות טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר, הבקשה אינה מפורטת לרבות בדבר האירוע שגרם למבקש להרגיש מאוים, מטרת הבקשה לגרור הדיון למחוזות שאינם רלוונטיים או ניסיון להלך אימים על המשיבה, הניסיון להציג את הפועלים הפלסטינאים כמי שיצרו איום אך בשל היותם פלסטינים מדיף ריח רע של ניצול ציני של המצב הבטחוני בישראל, אין רלוונטיות לבירור טענות המבקש שכן המחלוקת העיקרית היא האם המבקש פוטר מעבודתו או התפטר (כטענת המשיבה), אין כל רלוונטיות לעניין הפלסטינאים גם בקשר עם סוגית התפטרות בדין פיטורים משלא טען לכך המבקש]; אשר לראיות בתביעה שכנגד- במסווה של הבקשה דנן מבקש המבקש להפוך את ההחלטה (מיום 10.2.2013) בדבר סדר הגשת התצהירים ותיק המוצגים ללא סיבה או נימוק, המבוקש הינו למעשה סוג של שאלון במסווה של בקשה לגילוי מסמכים שכן במסגרתה לא מבוקש מסמך ספציפי כי אם פירוט האופן בו בכוונת המשיבה להוכיח טענותיה; מבוקש לדחות הבקשה ולחייב המבקש בתשלום הוצאות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים- החלטתי כדלקמן:

בקד"מ (10/2/2013) בפני כבוד השופטת א. רובוביץ-ברכש ניתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית של ב"כ הצדדים בקשר עם גילוי מסמכים:

"ב"כ התובע: אבקש צו גילוי מסמכים כללי והדדי לרבות גילוי ספציפי של תלושי השכר, פנקס חופשה שנתית וכרטיס נוכחות ו/או רישום שעות, הודעה לעובד על תנאי העסקה, ככל שיש הודעה שכזו.

ב"כ הנתבעת: אין לי התנגדות למתן צו גילוי מסמכים כללי והדדי, בכל הנוגע לתלושי שכר ופנקס חופשה שנתית אציגם... לגבי שאר המסמכים, ככל שיש בידי הנתבעת מסמכים אלה, אגלה אותם....

ב"כ הצדדים: אנו מסכימים כי כל צד ימסור לרעהו רשימה בדבר מועדי השיחות. וכי התמלולים עצמם יוגשו רק בפתח דיון ההוכחות"...

ונקבע: "3. ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים כללי והדדי לביצוע תוך 30 יום מהיום. הנתבעת תגלה את תלושי השכר ופנקס חופשה שנתית, תוך 10 ימים מהיום... 12. לא תותרנה הגשת בקשות מקדמיות".

בבקשה שבפניי נטען בערבוביה למסמכים שנתבקשו בעבר או שמבוקשים כעת, מהבקשה כמו גם מהתגובה – לא ברור מה מבין המסמכים גולה ומה הועבר לעיון עד כה. עם זאת ברור כי חרף הסכמותיהם הדיוניות והחלטת ביה"ד לא השלימו הצדדים את הליך גילוי המסמכים כדבעי.

אשר לטופסי 106- נטען בתגובה כי אלו הועברו למבקש במקביל להגשת התגובה ולכן מתייתר הצורך לדון בעניין זה להלן.

אשר לתלושי שכר / פנקס חופשה שנתית- הבקשה לא נתמכה בתצהיר, עולה ממנה כי הומצאו תלושי שכר משנת 2005 ועד 2011 (כולל) וכן פנקס חופשה. המבקש לא טען דבר בהקשר זה בבקשתו (הגם שהמבקש עבד לכאורה מ- 2003) ולא ראינו כי הלין בנושא במסגרת התכתבויותיו עם ב"כ הצד שכנגד לאחר המצאתם החלקית, לכאורה.

אשר לכרטיס נוכחות / רישום שעתי /הודעה לעובד על תנאי העסקה - ב"כ המשיבה הצהיר בקד"מ: "אין בידינו פנקסי נוכחות". ברי כי במסגרת קיום החלטת ביה"ד היה על המשיבה להצהיר כאמור במסגרת תצהיר גילוי מסמכים מטעמה- כדין. כך גם באשר להודעה לעובד על תנאי העסקה- מסמך זה נתבקש מפורשות בדיון, על המשיבה היה לגלותו וככל שאינו בידיה היה עליה להצהיר כאמור ומשלא עשתה כן- פעלה המשיבה בניגוד לדין.

בשים לב למועד הדיון הקרב (27/2/2014), לאור הזמן שהוקצב לקיום ההחלטה ולחלוף הזמן הרב שמאז, משמצאה לנכון המשיבה להעביר חלק מהסמכים במקביל לתגובתה (טפסי 106) וזאת להבדיל מהמצאת תלושי השכר בתקופה הקודמת ל- 2005 / כרטיס נוכחות / רישום שעתי / הודעה לעובד על תנאי העסקה - בין אם מצויים הם בידה או לאו (לכל הפחות ע"פ הודעת בא כוחה בקד"מ ובתגובתה חלקם אינו מצוי), למען ייעול הדיון ומשתם שלב הגשת בקשות מקדמיות בתיק- הריני קובעת כי משלא הוגש תצהיר גלמ"ס כדין ומשלא הומצאו מסמכים אלו עד כה- לא יותר למשיבה להמציאם בהמשך הליך זה, על כל המשמעויות הראייתיות הנובעות מעניין זה.

אישור העסקה של פועלים פלסטינאים- הבקשה נדחית, זאת משהוגשה לאחר שתם שלב הגשת הבקשות המקדמיות. מה גם שהבקשה לא נתמכה בתצהיר כדין, כך במיוחד בקשר לטענות העובדתיות של המבקש ולחלופין- לרמיזותיו החמורות באשר לפועלים או למשיבה, לכאורה, שנטענו סתמית. ממילא ולגופא, לא שוכנעתי כי יש רלוונטיות במסמכים ולא ברור כיצד יש בהם לתרום לבירור המחלוקות שבפנינו. בכתב תביעתו טוען המבקש להסתה של הפועלים בידי המשיבה, לא ברור כיצד ניתן ללמוד כאמור "מאישורי העסקה", כך במיוחד משלא נטען לזהותם הספציפית אלא כללית "לפועלים פלסטינאים" כלשהם, הבקשה מנוסחת באופן גורף לזהותם כמו גם להיקפם ודומה כי עושה המבקש ניסיון לדיג ראיות, ממילא ספק גם עד כמה ניתן ללמוד מהמסמכים "על סביבת העבודה ועל אופי המעסיק, אשר פועל בניגוד לחוק" (כלשון המבקש), ואפילו כך- אין בכך כדי להעיד בהכרח על עניינו של התובע בשים לב לעילות תביעתו. אין בנימוקי הבקשה כל ממש וגם הפסיקה אליה הפנה- אין בה דבר ולא חצי דבר עם ענייננו. והעיקר הוא- הגם שלא נטען על ידי הצדדים, המצאת המסמכים משמעותה פגיעה אפשרית בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם בפנינו, לא שוכנעתי כי בנסיבות ענייננו, ובמיוחד בהעדר הנמקה עניינית לכך- יש לאפשר כמבוקש. כך על אחת כמה וכמה- מקום בו שוקל המבקש "לזמנם" (לא ברור את מי וכמה) לחקירה.

אסמכתאות באשר לנזקים הנטענים- המבקש מעוניין לדעת כיצד כימתה המשיבה את נזקיה כדי שיוכל להכין הגנתו, כך לטענתו. הבקשה נדחית משע"פ מהותה לא מדובר בבקשה לגילוי מסמכים אלא בקשה לפרטים נוספים / שאלון. לכך יש להוסיף, כי כתב התביעה שכנגד הוגש ב- 19/4/2012 ולא נתבקש דבר בהקשר זה בקד"מ (10/2/2013), אדרבא- הבקשה הוגשה רק לאחר שתם שלב הגשת הבקשות המקדמיות. המשיבה תגיש ראיותיה כפי שמוצאת לנכון ויוער אגבית- כי הבקשה תמוהה גם בשים לב לנטלי ההוכחה.

משלא נתמכה הבקשה בתצהיר ומשנדחתה גם לגופה- מן הראוי היה להשית על המבקש הוצאות בקשה זו. עם זאת, בשים לב להתנהלות המשיבה בכל הקשור להתחייבותה / חובותיה להמציא המסמכים כמפורט לעיל, ומשחלקם הומצאו רק לאחר שנאלץ המבקש להגיש הבקשה (טופסי 106) – כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

אינה ברורה בקשת המבקש להאריך המועד להגשת התצהירים עד למתן החלטה- משהוגשו מטעמו (30/7/2013).